בריאות
לנשום מחוץ לקופסה: הטכנולוגיה הלבישה שמרפאת פצעים קשים בעזרת חמצן
צילום: AOTI Inc
עבור מיליוני אנשים הסובלים מפצעים כרוניים, המאבק היומיומי אינו רק בכאב, אלא במירוץ נגד הזמן למניעת זיהומים וקטיעות גפיים. כעת, פריצת דרך טכנולוגית בתחום ה-Topical Oxygen Therapy (TOT) – טיפול בחמצן מקומי – משנה את כללי המשחק ומביאה את בשורת הריפוי ישירות לבית המטופל, ללא צורך בישיבה ממושכת בתא לחץ.
החמצן שחודר דרך העור
העיקרון המדעי שמאחורי TOT פשוט אך עוצמתי: פצע כרוני "רעב" לחמצן. בעוד שרקמה בריאה מקבלת חמצן דרך מחזור הדם, פצעים קשי-ריפוי (כמו אלו הנוצרים מסוכרת או אי-ספיקה ורידית) סובלים לרוב מחסימות בכלי הדם הקטנים. הטיפול המקומי עוקף את המערכת המרכזית ומחדיר חמצן טהור בריכוז גבוה ישירות אל תוך הפצע בלחץ אטמוספרי.
מחקרים עדכניים מראים כי אספקת חמצן רציפה (cTOT) מעוררת תהליכים ביולוגיים קריטיים.
האצת בניית רקמה- החמצן מעודד יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) וייצור קולגן.
לוחמה בזיהומים- הוא מחזק את יכולתם של תאי הדם הלבנים להשמיד חיידקים.
שיעורי הצלחה מרשימים- מטה-אנליזות מהשנים האחרונות (2024-2025) מצביעות על עלייה של כמעט פי 2 בסיכויי סגירת הפצע בהשוואה לטיפול סטנדרטי.
מהפכת הניידות- מרפא בזמן השינה
החידוש הגדול של השנים האחרונות הוא המעבר למכשירים זעירים ולבישים. אם בעבר המטופלים נאלצו להגיע למרכזים רפואיים, הרי שהדור החדש של המכשירים (כמו טכנולוגיית ה-NATROX הידועה) מאפשר למטופל לשאת מחולל חמצן קטן בכיס או על החגורה. המכשיר מזרים חמצן 24 שעות ביממה דרך צינורית דקה המונחת מתחת לחבישה, מה שמאפשר למטופלים להמשיך בשגרת חייהם בזמן שהפצע "נושם" ומתרפא.
הזווית הישראלית- זמין בסל הבריאות בישראל, הטיפול כבר אינו נחלתם של מעטים. קופות החולים (כמו מכבי ושירותי בריאות כללית) מפעילות מרפאות פצע מתקדמות המציעות את הטכנולוגיה למטופלים מתאימים. מחקר ישראלי מצא כי בשימוש בטכנולוגיה זו, שטחם של פצעים שלא נרפאו לחלוטין הצטמצם ב-74% עד 83% בממוצע.
לאן פנינו?
העתיד של ה-TOT נראה מבטיח. מחקרים חדשים מהחודשים האחרונים (ינואר 2026) בוחנים את השילוב בין חמצן מקומי לבין טיפולים משלימים כמו חבישות ואקום (NPWT), במטרה לקצר עוד יותר את זמני ההחלמה ולהפחית משמעותית את עלויות האשפוז והסיכון לקטיעות.
למידע נוסף על זכאות לטיפול, מומלץ לפנות למרפאות הפצע של קופות החולים או לבדוק את מדריך הטיפול בפצעים של משרד הבריאות.
החמצן שחודר דרך העור
העיקרון המדעי שמאחורי TOT פשוט אך עוצמתי: פצע כרוני "רעב" לחמצן. בעוד שרקמה בריאה מקבלת חמצן דרך מחזור הדם, פצעים קשי-ריפוי (כמו אלו הנוצרים מסוכרת או אי-ספיקה ורידית) סובלים לרוב מחסימות בכלי הדם הקטנים. הטיפול המקומי עוקף את המערכת המרכזית ומחדיר חמצן טהור בריכוז גבוה ישירות אל תוך הפצע בלחץ אטמוספרי.
מחקרים עדכניים מראים כי אספקת חמצן רציפה (cTOT) מעוררת תהליכים ביולוגיים קריטיים.
האצת בניית רקמה- החמצן מעודד יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) וייצור קולגן.
לוחמה בזיהומים- הוא מחזק את יכולתם של תאי הדם הלבנים להשמיד חיידקים.
שיעורי הצלחה מרשימים- מטה-אנליזות מהשנים האחרונות (2024-2025) מצביעות על עלייה של כמעט פי 2 בסיכויי סגירת הפצע בהשוואה לטיפול סטנדרטי.
מהפכת הניידות- מרפא בזמן השינה
החידוש הגדול של השנים האחרונות הוא המעבר למכשירים זעירים ולבישים. אם בעבר המטופלים נאלצו להגיע למרכזים רפואיים, הרי שהדור החדש של המכשירים (כמו טכנולוגיית ה-NATROX הידועה) מאפשר למטופל לשאת מחולל חמצן קטן בכיס או על החגורה. המכשיר מזרים חמצן 24 שעות ביממה דרך צינורית דקה המונחת מתחת לחבישה, מה שמאפשר למטופלים להמשיך בשגרת חייהם בזמן שהפצע "נושם" ומתרפא.
הזווית הישראלית- זמין בסל הבריאות בישראל, הטיפול כבר אינו נחלתם של מעטים. קופות החולים (כמו מכבי ושירותי בריאות כללית) מפעילות מרפאות פצע מתקדמות המציעות את הטכנולוגיה למטופלים מתאימים. מחקר ישראלי מצא כי בשימוש בטכנולוגיה זו, שטחם של פצעים שלא נרפאו לחלוטין הצטמצם ב-74% עד 83% בממוצע.
לאן פנינו?
העתיד של ה-TOT נראה מבטיח. מחקרים חדשים מהחודשים האחרונים (ינואר 2026) בוחנים את השילוב בין חמצן מקומי לבין טיפולים משלימים כמו חבישות ואקום (NPWT), במטרה לקצר עוד יותר את זמני ההחלמה ולהפחית משמעותית את עלויות האשפוז והסיכון לקטיעות.
למידע נוסף על זכאות לטיפול, מומלץ לפנות למרפאות הפצע של קופות החולים או לבדוק את מדריך הטיפול בפצעים של משרד הבריאות.
