פוליטיקה
מהלך חסר תקדים- חוק נגד אונר"א עבר בכנסת בקריאה שלישית
צילום: לע"מ
סוף דצמבר 2025 אישרה הכנסת תיקון דרמטי ל"חוק להפסקת פעילות אונר״א", שמעמיק משמעותית את הצעדים נגד סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים. התיקון, שפורסם בספר החוקים ביום 31 בדצמבר 2025, מציב שורת מנגנונים שמטרתם להביא לניתוק כמעט מוחלט בין רשויות המדינה לבין פעילות הסוכנות בשטח ישראל.
הרקע: מהחוק המקורי להקשחה נוספת
החוק המקורי, שנחקק ב-2024, ביקש להגביל את פעילות אונר״א בישראל. התיקון הנוכחי – שהתקבל ב-29 בדצמבר 2025 – אינו מסתפק בהגבלות, אלא קובע צעדים אופרטיביים רחבים: שלילת היתרים, ניתוק תשתיות, הפסקת שירותים פיננסיים ואף תפיסת מקרקעין.
בנוסף, תוקן סעיף התחולה כך שהוראות החוק יחולו גם על תביעות הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר 2023 ולמלחמת "חרבות ברזל", כל עוד הדיון בהן טרם החל – צעד בעל משמעות משפטית רטרואקטיבית מסוימת.
עיקרי התיקון: מה משתנה בפועל?
1. ביטול רישיונות והיתרים
כל רשות מרשויות המדינה מחויבת לבטל כל רישיון, היתר או הטבה שניתנו לאונר״א – במישרין או בעקיפין. גם אם ההיתר ניתן באמצעות אדם או תאגיד, עליו להתבטל אלא אם הוכח שאינו פועל עבור הסוכנות.
2. ניתוק תשתיות חיוניות
החוק מחייב ספקי שירותים לנתק נכסים הרשומים על שם אונר״א מחשמל, מים וגז בתוך 15 יום מהודעה רשמית.
אם תוגש בקשה לשינוי שם הצרכן – תידרש הצהרה כי המבקש אינו פועל מטעם אונר״א. בהיעדר שינוי – יבוצע ניתוק.
3. חסימת שירותי תקשורת ופיננסים
הוראות החוק הורחבו גם לשירותי בזק, שירותים פיננסיים ותשלומים.
ספקי תקשורת וגופים פיננסיים – לרבות בנקים וחברות תשלום – מנועים מלתת שירות לאונר״א או למי שפועל מטעמה.
4. תפיסת מקרקעין
המדינה ורשויות מקומיות רשאיות לתפוס חזקה במקרקעין שהוחזקו בידי אונר״א, במתחמים המסומנים בתוספת השנייה לחוק.
צה״ל ומשטרת ישראל נדרשים להקצות כוחות ומשאבים לביצוע הצווים בתוך 30 ימים ממועד תחילת החוק.
5. שלילת חסינויות
נקבע במפורש כי הוראות פקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות לא יחולו על אונר״א, עובדיה ונכסיה – שינוי משמעותי במעמד המשפטי של הסוכנות בישראל.
6. אחריות עירונית בירושלים
החוק מטיל על עיריית ירושלים להפעיל מערך פינוי אשפה בשכונות שבהן פעלה אונר״א.
המשמעות הרחבה
התיקון לחוק מבטא הסלמה במדיניות הישראלית כלפי אונר״א, ומעביר את מרכז הכובד מהגבלה רגולטורית לניתוק תשתיתי ומשפטי כולל. שילוב של שלילת שירותים חיוניים, חסימת פעילות פיננסית ותפיסת מקרקעין עשוי להביא בפועל להפסקת פעילות הסוכנות בשטחי מדינת ישראל.
המהלך צפוי לעורר הד בינלאומי, הן בשל מעמדה של אונר״א כסוכנות של האו״ם והן בשל שאלת תחולת חסינויות בינלאומיות. במקביל, בזירה הפנימית, החוק מייצר מציאות חדשה עבור רשויות מקומיות וספקי שירותים, שנדרשים ליישום אקטיבי ומהיר.
כך או כך, התיקון מסמן פרק חדש במערכת היחסים בין ישראל לאונר״א – פרק המאופיין בקו תקיף, חד וברור: אפס פעילות, אפס שירותים, אפס חסינות.
הרקע: מהחוק המקורי להקשחה נוספת
החוק המקורי, שנחקק ב-2024, ביקש להגביל את פעילות אונר״א בישראל. התיקון הנוכחי – שהתקבל ב-29 בדצמבר 2025 – אינו מסתפק בהגבלות, אלא קובע צעדים אופרטיביים רחבים: שלילת היתרים, ניתוק תשתיות, הפסקת שירותים פיננסיים ואף תפיסת מקרקעין.
בנוסף, תוקן סעיף התחולה כך שהוראות החוק יחולו גם על תביעות הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר 2023 ולמלחמת "חרבות ברזל", כל עוד הדיון בהן טרם החל – צעד בעל משמעות משפטית רטרואקטיבית מסוימת.
עיקרי התיקון: מה משתנה בפועל?
1. ביטול רישיונות והיתרים
כל רשות מרשויות המדינה מחויבת לבטל כל רישיון, היתר או הטבה שניתנו לאונר״א – במישרין או בעקיפין. גם אם ההיתר ניתן באמצעות אדם או תאגיד, עליו להתבטל אלא אם הוכח שאינו פועל עבור הסוכנות.
2. ניתוק תשתיות חיוניות
החוק מחייב ספקי שירותים לנתק נכסים הרשומים על שם אונר״א מחשמל, מים וגז בתוך 15 יום מהודעה רשמית.
אם תוגש בקשה לשינוי שם הצרכן – תידרש הצהרה כי המבקש אינו פועל מטעם אונר״א. בהיעדר שינוי – יבוצע ניתוק.
3. חסימת שירותי תקשורת ופיננסים
הוראות החוק הורחבו גם לשירותי בזק, שירותים פיננסיים ותשלומים.
ספקי תקשורת וגופים פיננסיים – לרבות בנקים וחברות תשלום – מנועים מלתת שירות לאונר״א או למי שפועל מטעמה.
4. תפיסת מקרקעין
המדינה ורשויות מקומיות רשאיות לתפוס חזקה במקרקעין שהוחזקו בידי אונר״א, במתחמים המסומנים בתוספת השנייה לחוק.
צה״ל ומשטרת ישראל נדרשים להקצות כוחות ומשאבים לביצוע הצווים בתוך 30 ימים ממועד תחילת החוק.
5. שלילת חסינויות
נקבע במפורש כי הוראות פקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות לא יחולו על אונר״א, עובדיה ונכסיה – שינוי משמעותי במעמד המשפטי של הסוכנות בישראל.
6. אחריות עירונית בירושלים
החוק מטיל על עיריית ירושלים להפעיל מערך פינוי אשפה בשכונות שבהן פעלה אונר״א.
המשמעות הרחבה
התיקון לחוק מבטא הסלמה במדיניות הישראלית כלפי אונר״א, ומעביר את מרכז הכובד מהגבלה רגולטורית לניתוק תשתיתי ומשפטי כולל. שילוב של שלילת שירותים חיוניים, חסימת פעילות פיננסית ותפיסת מקרקעין עשוי להביא בפועל להפסקת פעילות הסוכנות בשטחי מדינת ישראל.
המהלך צפוי לעורר הד בינלאומי, הן בשל מעמדה של אונר״א כסוכנות של האו״ם והן בשל שאלת תחולת חסינויות בינלאומיות. במקביל, בזירה הפנימית, החוק מייצר מציאות חדשה עבור רשויות מקומיות וספקי שירותים, שנדרשים ליישום אקטיבי ומהיר.
כך או כך, התיקון מסמן פרק חדש במערכת היחסים בין ישראל לאונר״א – פרק המאופיין בקו תקיף, חד וברור: אפס פעילות, אפס שירותים, אפס חסינות.
