חדשות מהעולם
על סף אש: טראמפ מציב דדליין לאיראן – והעולם עוצר נשימה
צילום: אבי אוחיון - לע"מ
המתיחות בין נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ לבין איראן נכנסת לשלב הרגיש ביותר מזה שנים: לפי הדיווח ב־CNN, טראמפ הבהיר כי אם טהרן לא תסכים במהירות להסכם מחמיר שיבלום את תוכנית הגרעין שלה – האופציה הצבאית מונחת על השולחן, באופן ממשי ולא כהצהרה רטורית בלבד.
מה דורש הבית הלבן?
____________________
על פי הפרסום, טראמפ דורש:
-עצירה מיידית של העשרת אורניום ברמות הגבוהות.
-פיקוח חודרני יותר של פקחים בינלאומיים.
-התחייבות ברורה שלא לפתח נשק גרעיני.
גורמים בממשל מציינים כי הנשיא שוקל טווח זמן קצר במיוחד להגעה להבנות – מה שמעביר מסר של דחיפות, אך גם מעלה חשש להסלמה מהירה אם השיחות ייכשלו.
במקביל, הפנטגון הגביר נוכחות צבאית באזור המפרץ – מהלך שמזכיר את מדיניות “הלחץ המקסימלי” שהונהגה בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ.
איראן: לא ניכנע לאיומים
____________________
בטהרן משדרים עמידה איתנה. בכירים איראנים מדגישים כי לא יסכימו לוויתורים “חד־צדדיים” תחת איום צבאי, וממשיכים לטעון שתוכנית הגרעין מיועדת לצרכים אזרחיים.
עם זאת, לפי הערכות מערביות, איראן ממשיכה להעשיר אורניום לרמות של כ־60% – רמה הקרובה מאוד לסף הצבאי (90%). מומחים מציינים כי “זמן הפריצה” – פרק הזמן הדרוש לייצור חומר בקיע לפצצה אחת – התקצר משמעותית בשנים האחרונות.
רקע היסטורי: איך הגענו לכאן?
🔹 ב־2015 נחתם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות (JCPOA), שנועד להגביל את תוכנית הגרעין בתמורה להסרת סנקציות.
🔹 ב־2018, תחת כהונתו הראשונה של טראמפ, ארה״ב פרשה מההסכם והטילה מחדש סנקציות כבדות.
🔹 מאז, איראן הרחיבה את ההעשרה והגבילה את גישת הפקחים.
🔹 בשנים 2023–2025 נרשמו עימותים עקיפים דרך שלוחות איראניות באזור, לצד תקיפות שיוחסו לישראל ולארה״ב על יעדים הקשורים לתוכנית הגרעין.
המשבר הנוכחי מצטייר כהמשך ישיר למדיניות הנוקשה של טראמפ כלפי טהרן – אך כעת עם סיכוי גבוה יותר למהלך צבאי.
מה עומד על הפרק?
1️⃣ עימות צבאי מוגבל
תקיפה ממוקדת נגד מתקני גרעין – מהלך שיכול לעכב את התוכנית אך גם להצית תגובה אזורית, כולל ירי טילים ושלוחות פרו־איראניות בלבנון, עיראק ותימן.
2️⃣ מלחמה אזורית רחבה
פגיעה בתשתיות אנרגיה או חסימת מצרי הורמוז עלולה להשפיע מיידית על מחירי הנפט העולמיים ולגרור מעצמות נוספות למעגל העימות.
3️⃣ חזרה לשולחן המשא ומתן
ייתכן שהאיום נועד לשמש מנוף לחץ בלבד, בניסיון להגיע להסכם “קשוח יותר” מההסכם של 2015.
השורה התחתונה
_________________
טראמפ מציב קו אדום ברור – אך גם מהמר על דינמיקה מסוכנת שבה טעות חישוב אחת עלולה להצית עימות ישיר בין ארה״ב לאיראן.
בזירה הבינלאומית מביטים בדאגה: כל מהלך צבאי במפרץ הפרסי אינו אירוע מקומי – אלא משבר בעל השלכות עולמיות על ביטחון, כלכלה ויציבות אזורית.
מה דורש הבית הלבן?
____________________
על פי הפרסום, טראמפ דורש:
-עצירה מיידית של העשרת אורניום ברמות הגבוהות.
-פיקוח חודרני יותר של פקחים בינלאומיים.
-התחייבות ברורה שלא לפתח נשק גרעיני.
גורמים בממשל מציינים כי הנשיא שוקל טווח זמן קצר במיוחד להגעה להבנות – מה שמעביר מסר של דחיפות, אך גם מעלה חשש להסלמה מהירה אם השיחות ייכשלו.
במקביל, הפנטגון הגביר נוכחות צבאית באזור המפרץ – מהלך שמזכיר את מדיניות “הלחץ המקסימלי” שהונהגה בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ.
איראן: לא ניכנע לאיומים
____________________
בטהרן משדרים עמידה איתנה. בכירים איראנים מדגישים כי לא יסכימו לוויתורים “חד־צדדיים” תחת איום צבאי, וממשיכים לטעון שתוכנית הגרעין מיועדת לצרכים אזרחיים.
עם זאת, לפי הערכות מערביות, איראן ממשיכה להעשיר אורניום לרמות של כ־60% – רמה הקרובה מאוד לסף הצבאי (90%). מומחים מציינים כי “זמן הפריצה” – פרק הזמן הדרוש לייצור חומר בקיע לפצצה אחת – התקצר משמעותית בשנים האחרונות.
רקע היסטורי: איך הגענו לכאן?
🔹 ב־2015 נחתם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות (JCPOA), שנועד להגביל את תוכנית הגרעין בתמורה להסרת סנקציות.
🔹 ב־2018, תחת כהונתו הראשונה של טראמפ, ארה״ב פרשה מההסכם והטילה מחדש סנקציות כבדות.
🔹 מאז, איראן הרחיבה את ההעשרה והגבילה את גישת הפקחים.
🔹 בשנים 2023–2025 נרשמו עימותים עקיפים דרך שלוחות איראניות באזור, לצד תקיפות שיוחסו לישראל ולארה״ב על יעדים הקשורים לתוכנית הגרעין.
המשבר הנוכחי מצטייר כהמשך ישיר למדיניות הנוקשה של טראמפ כלפי טהרן – אך כעת עם סיכוי גבוה יותר למהלך צבאי.
מה עומד על הפרק?
1️⃣ עימות צבאי מוגבל
תקיפה ממוקדת נגד מתקני גרעין – מהלך שיכול לעכב את התוכנית אך גם להצית תגובה אזורית, כולל ירי טילים ושלוחות פרו־איראניות בלבנון, עיראק ותימן.
2️⃣ מלחמה אזורית רחבה
פגיעה בתשתיות אנרגיה או חסימת מצרי הורמוז עלולה להשפיע מיידית על מחירי הנפט העולמיים ולגרור מעצמות נוספות למעגל העימות.
3️⃣ חזרה לשולחן המשא ומתן
ייתכן שהאיום נועד לשמש מנוף לחץ בלבד, בניסיון להגיע להסכם “קשוח יותר” מההסכם של 2015.
השורה התחתונה
_________________
טראמפ מציב קו אדום ברור – אך גם מהמר על דינמיקה מסוכנת שבה טעות חישוב אחת עלולה להצית עימות ישיר בין ארה״ב לאיראן.
בזירה הבינלאומית מביטים בדאגה: כל מהלך צבאי במפרץ הפרסי אינו אירוע מקומי – אלא משבר בעל השלכות עולמיות על ביטחון, כלכלה ויציבות אזורית.